|
|
|
|
|
@if>
מציג 1 עד 16 מתוך
21 נושאים.
|
|
@if>
|
|
"פשיטת רגל" מניין? על מקור הביטוי |
|
|
|
בשפה היומיומית שלנו אנו משתמשים רבות במונחים וביטויים השגורים בפינו, ולא תמיד עוצרים לחשוב מהי המשמעות המילולית העומדת מאחוריהם ומניין הם נובעים. ברור, לדוגמא, מניין מגיעים הביטויים "פושטי יד" ו"פושטי עור", אולם האם תהיתם פעם מה משמעות הביטוי "פושט רגל"? ננסה להסביר.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
ביטול צוואה – הכיצד? |
|
|
|
צוואה מהי?
מעגל החיים תחילתו בלידה וסופו במוות לעיתים בנסיבות לא צפויות, צוואה היא הדרך המשפטית להביע את רצונכם בקשר לחלוקת רכושכם לאחר מותכם. הצוואה תקבל תוקף רק לאחר מותכם, אז מוטבי הצוואה, קרוביכם, יאלצו לפנות לרשם לענייני משפחה על-מנת לבקש לקיים את צוואתכם. עריכתה של צוואה מונעת מלחמות ירושה מיותרות , ונותנת לכם את האפשרות לבחור למי להוריש חפצים או רכוש מסוים לאדם ספציפי שהוקרתם בחייכם. אדם שלא ערך צוואה, יחולק עזבונו בין משפחתו/קרוביו לפי חוק הירושה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
10 טיפים למתגרש המתחיל |
|
|
|
1.בחנו האם אתם באמת רוצים להתגרש
עליכם לבחון האם גירושין זו החלופה הממשית המתאימה לכם יותר מהחלופות הממשיות האחרות העומדות לרשותכם . רצוי שתקיימו דיון מעמיק עם עצמכם במטרה לברר מה בעצם אתם יכולים להשיג באמצעות גירושין . אין בדיוק ישתפרו חייכם לאחר גירושין, מהי הדרך הנכונה לעשות זאת , מהן האלטרנטיבות הקיימות בחייכם בנסיבות העניין , ומהי ההסתברות שהן תתמשנה . שאלות אלו הן אבני יסוד בבניית אסטרטגיית גירושין נכונה במקרה שלכם.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
משמורת ילדים |
|
|
|
סוגיית משמורת או החזקת הילדים הינה שאלה העולה בכל סכסוך גירושין אשר בתווך בין הצדדים מצויים ילדים קטינים. בציבור נהוג לחשוב כי לאחר הגירושין, ילדים קטינים נשארים "בכל מקרה עם האם". ובכן, סטטיסטית, הדבר נכון ומרבית הילדים נשארים במשמורת האם, אולם חשוב להבין כי בבואו של בית המשפט להכריע מי יהיה ההורה שיזכה במשמורת הילדים, נבחנים גורמים שונים ורבים, שיפורטו להלן, ואשר במקרים מסוימים עשויים להכריע את הכף דווקא לטובת האב - היינו להותיר את הילדים במשמורתו של האב.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
מזונות ילדים |
|
|
|
אחד העניינים העיקריים הנתונים במחלוקת בין בני זוג אשר מחליטים להתגרש הינו נושא מזונות הילדים הקטינים וזאת לאור העובדה שמדובר בעול כלכלי בדמות תשלומים חודשיים גבוהים הנמשכים עד הגיעו של הילד ו/או הילדים לבגרות. לגבי גיל הבגרות המדובר, נציין כי מדובר עד גיל 21, כאשר החיוב העיקרי הינו עד גיל 18, אולם לעיתים האב מחוייב אף יותר מגיל 21 זאת בתנאים מסוימים כדוגמת אב בעל אמצעים רבים שילדיו אינם יכולים לכלכל עצמם מעבר לגיל האמור מסיבות שונות, נושא זה הינו מורכב מתנאים רבים ואין זה המקום שנתייחס אליו בהרחבה למאמר כאן.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
מזונות אישה |
|
|
|
מלבד מזונות הילדים, בהתאם לדין העברי, יש לאישה, עקרונית, זכות לתשלום מזונות ("מזונות אישה") בגובה רמת החיים שהורגלה אליה. הזכות למזונות נובעת מעצם הנישואין של בני הזוג. כלומר, עצם העובדה שאתם נשואים וחיים יחדיו מעניקה לך עקרונית זכות למזונות אישה. זכות האישה למזונות פוקעת עם הגירושים. חשוב להדגיש, כי מזונות אישה ניתן לתבוע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, אולם קיימים הבדלים מהותיים בין פרשנות בית המשפט לענייני משפחה לדין העברי ובין פרשנותו של בית הדין הרבני. לבחירת הערכאה המומלצת לך לתבוע מזונות, יש להתייעץ עם עו"ד המומחה ובקיא בתחום דיני המשפחה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
חלוקת הרכוש בין בני הזוג |
|
|
|
מהו הדין החל על בני זוג מבחינת חלוקת הרכוש המשותף שצברו בנישואיהם?
כעיקרו של דבר, חלוקת הרכוש בין בני זוג בישראל במקרה של גירושין או מוות של אחד מבני הזוג מוסדרת ע"י חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג(1973) . בהתאם לחוק, בני זוג ראשיים לערוך ביניהם הסכם יחסי ממון, והסכם זה, במידה שנערך ואושר כדין, הוא אשר יחול על מכלול העניינים המוסדרים בו, ללא התערבות החוק. כלומר, לבני זוג סלולה הדרך לקבוע בהתאם לרצונם את אופן ומידת חלוקת הרכוש והממון ביניהם, וזאת אף בטרם נישאו זל"ז. כך למעשה, בגדול החוק מבחין בין שני סוגי הסכמי ממון: הסכם ממון שנערך בטרם הנישואין, והסכם ממון שנערך לקראת גירושין.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
ההיבט המשפטי של תכולת חוק הכניסה לישראל-הוראת שעה |
|
|
|
ביולי 2005 התקבלה הארכת חוק הכניסה לישראל - הוראת השעה:
בחוק האמור הוכנסו מספר שינויים, חלקם לטובת מבקשי בקשות איחוד המשפחות וחלק לרעת מבקשי בקשת איחוד המשפחות. שינוי לטובת איחוד המשפחות: חוק הכניסה לישראל – הוראת שעה - 2005 התיר לנשים מעל גיל 25 וגברים מעל גיל 35 להגיש (אך לקבל אשרת שהיה לכל היותר).
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
השלכות המצב הביטחוני בישראל על חוק הכניסה לישראל |
|
|
|
במרס 2002 אירע פיגוע קשה ביותר במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל.
הפיגוע עורר סערה ציבורית גדולה וחברי כנסת רבים קראו להגביל את כניסתם של תושבי השטחים וחבל עזה והחלה להתגבש קואליציה של ממש בציבור ולא תומכים רבים בכנסת ישראל כנגד הסיכון החדש.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
חוק הכניסה לישראל – תיקון- הוראת שעה |
|
|
|
חלק א` – היסטוריה - בשנת 1952- חוקקו חוק האזרחות, חוק הכניסה לישראל, חוק הדרכונים.
כך בעצם החלה החלת הדין הישראלי בצו על כל שטח המוחזק בידי ישראל (חוק סיפוח ירושלים 1967; חוק יסוד: ירושלים 1980; חוק רמת הגולן 1981) ובשנת 1974 – תקנות הכניסה לישראל. מאז 1967, יכלו אזרחים ותושבים ישראלים שנישאו לתושבי שטחים להגיש למשרד הפנים בקשה למעמד חוקי בישראל עבור בני זוגם. ברוב המקרים, לאחר בדיקות ממושכות והמתנה ארוכה, שארכה לעתים מספר שנים, הוענק להם מעמד זה והם יכלו לחיות יחד בתוך גבולות המדינה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
מה עושים כנגד פתיחת תיק הוצאה לפועל |
|
|
|
העשור האחרון הביא עימו רווחה כלכלית למרבית האוכלוסייה, רווחה זו שידרגה שכירים ועצמאים רבים במשכורות נאות ובתנאים מחייה נוחים, תנאים אלו הרגילה אותם ובני משפחתם לחיי רווחה ומותרות שונים - חלקם יותר וחלקם פחות. אך כבר נאמר על ידי חכמים "שגלגל הוא שחוזר בעולם" (שבת, קנ"א:) ומה שעלה עתיד לרדת בחיי על פי חוקי הכבידה, בחיי האדם הפרטי ובחיי הכלל, ואלו הם הימים כיום - ימי משבר כלכלי חריף.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
איך אפשר לעצור גירוש של עובד זר ו/או אזרח זר מישראל – ומה אני צריך לעשות בכדי לבטל או לעכב את צו הגירוש |
|
|
|
התשובה: לפנות לכותב מאמר זה. וברצינות – הנפגע צריך להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים - יפה שעה אחת קודם, "שאין לך מקום ואין לך אדם שאין לו שעה" להיות מגורש על ידי מנהלת ההגירה כמובן.
אני מעוניין להגיש עתירה נגד צו המעצר וצו ההרחקה /הגירוש של "הממונה לביקורת גבולות" - חשוב להבין, כנגד החלטתו הסופית של "הממונה לביקורת הגבולות" לגבי צו ההרחקה / צו הגירוש מישראל שהוצא לעובד הזר בניגוד לדין או כל החלטה אחרת אפשר להגיש רק עתירה מנהלית ולא ערעור.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
מתי העובד הזר / האזרח הזר שנעצר על ידי מנהלת ההגירה מגיע לדבר עם "שופט" דיין? |
|
|
|
בית הדין לביקורת משמורת - ראשית, מי שמוסמך לדון בעניינם של זרים בישראל שנתפסו על ידי מנהלת ההגירה על פי חוק הינו "בבית הדין לביקורת משמורת לשוהים שאינם כדין" ובו מכהנים דיינים.
חוק הכניסה לישראל
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 - מציין את סמכותו החוקית של דיין בית דין לביקורת משמורת להחליט בענייניהם של עובדים זרים / אזרחים זרים שנעצרו תוך מתן סמכויות שיקול דעת בנושא שחרור ממעצר ובפועל בית הדין לביקורת משמורת מבקש ו/או מודיע ו/או מחלק הוראות שונות לפקידי הרשות.
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
חלום יעקב-המיתון והאבטלה מרימים ראש? |
|
|
|
המיתון והאבטלה מרימים ראש? רשות ההגירה ממהרת להיערך בהתאם ולגרש עובדים זרים.
זו שעתו של האיש שכמעט היה מפכ"ל ונערך כעת לפקד על המבצע. פליטים סודנים לא יוכלו לצפות לרחמים: הם "מסתננים". יש גבול, וקוראים לו יעקב גנות. המחסום הלאומי במפגן כוח.
פורסם ע"י ורד קלנר - גלובס 01/01/2009
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
על אילו כללים יש להקפיד בהליך פיטורים? |
|
|
|
מאז אוקטובר האחרון פוטרו בישראל אלפי עובדים, והיד עוד נטויה: בחודשים הקרובים צפוי במשק גל פיטורים נוסף
על אילו כללים חייבים להקפיד בהליך פיטורים של עובד, כדי להימנע מהסתבכות משפטית וממבוכה? בחודש שעבר קרא ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למעסיקים "לחשוב פעמיים" לפני שהם מפטרים עובדים. "עליכם להביא בחשבון שהנכס האנושי חשוב לא פחות מהנכסים הפיננסיים.
עיתון גלובס, מאת אלה לוי-וינריב – 7.1.09
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
פוחדים מפיטורים ומגיעים לעבודה חולים או מוותרים על שעות נוספות ? |
|
|
|
האימה המוטלת על העובדים מפני איבוד משרותיהם משחקת לידי המעסיקים, שלעתים מנצלים זאת.
עוה"ד נחום פינברג, תמר גולן ושירה להט - מומחים בדיני עבודה - מפרטים את זכויות העובדים בזמנים כאלה. שבר הכלכלי וגלי הפיטורים שבאו בעקבותיו חוללו אצל העובדים ה"שורדים" אימה כללית, שבמסגרתה הם מוותרים על זכויותיהם בלי למצמץ. כך למשל, יהיו עובדים שהתייצבו על משמרתם גם כשהם קודחים מחום ובלבד שלא להיכנס ל"רדאר" של ההנהלה.
עיתון גלובס – 8.1.09
|
ראה מידע נוסף
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|