איך אפשר לעצור גירוש של עובד זר ו/או אזרח זר מישראל – ומה אני צריך לעשות בכדי לבטל או לעכב את צו הגירוש

התשובה: לפנות לכותב מאמר זה. וברצינות – הנפגע צריך להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים - יפה שעה אחת קודם, "שאין לך מקום ואין לך אדם שאין לו שעה" להיות מגורש על ידי מנהלת ההגירה כמובן.
אני מעוניין להגיש עתירה נגד צו המעצר וצו ההרחקה /הגירוש של "הממונה לביקורת גבולות" - חשוב להבין, כנגד החלטתו הסופית של "הממונה לביקורת הגבולות" לגבי צו ההרחקה / צו הגירוש מישראל שהוצא לעובד הזר בניגוד לדין או כל החלטה אחרת אפשר להגיש רק עתירה מנהלית ולא ערעור.


     חזרה ל->

זכור: אי אפשר לערער בפני בית הדין לביקורת משמורת על החלטות "הממונה לביקורת גבולות".
הסמכות לבטל את צו הגירוש שניתן על ידי "הממונה לביקורת גבולות" מצוי רק בבית המשפט המחוזי, בכובעו הנוסף כבית המשפט לעניינים מינהלים ולא מול בית הדין לביקורת משמורת או בית משפט אחר. באם אנו רוצים לטעון נגד חוקיות צו ההרחקה / צו הגירוש או טענות נוספות רלוונטיות שהוצאו על ידי "הממונה לביקורת גבולות" יש צורך בהגשת עתירה מנהלית מתאימה, ובנוסף אליה הגשת בקשה (דחופה) לצו ביניים (מקביל לצו מניעה אזרחי) לעיכוב הגירוש / ההרחקה של העובד / האזרח הזר עד למתן ההכרעה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.

בנוסף, נושאים מסוימים מסורים לסמכותו הבלעדית לבג"צ ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים, וכדאי מאוד לדעת איזה בין משפט מוסמך לדון באיזה נושא. מעבר לכך, הרי שבנושא המהותי השיקולים הרלוונטיים המסורים בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ולבג"צ אלו כללי המשפט המנהלי בישראל. הן בית המשפט לעניינים מנהליים והן בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) שניהם ערכאות שיפוטיות. יודגש כי לבית המשפט הגבוה לצדק קיים סדר, הליכים ושיקולים הייחודיים לו, מכל מקום למרות שמדובר בשני ערכאות שונות, שואב בית המשפט לעניינים מנהליים את סמכותו מבג"צ.

בית המשפט לעניינים מנהליים:
אין מאמר זה בא לדון בהרחבה עד כמה מתבטא במהות "שאיבתו" של בית המשפט לעניינים מנהליים סמכות מבג"צ, אולם יצוין כי באופן עקרוני כאשר דן בית המשפט בעניינים מנהליים בעתירה שבאה לפניו, מרכיב הוא (באופן מטפורי כמובן) את משקפי "שיקולי בג"צ".

מה זה אומר – "משקפי או שיקולי בג"צ"?
טוב, לפני שנתחיל נזכור כי:
א. דלת הפתיחה לאולם בית המשפט לעניינים מנהליים דורשת כי הפרקליט ו/או העותר יבצע בדיקה ראשונית האם בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון במקרה הנדון על פי החוק והתקנות אם לאו – אם התשובה שלילית – חבריי היקרים אין זו הערכאה הרלוונטית (זאת בהסתייגות קצרה, ויאמר כי ישנם מקומות בהם קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון מכוח הפסיקה).

ב. האם נערך "מיצוי הליכים" כנגד אותה החלטה של הרשות עליה שכנגדה אנו מעוניינים לערער או לעתור (למעט ערעור בדין על החלטה של בית הדין לביקורת משמורת – או ערכאות מעין שיפוטיות אחרות בהם אין כמובן צורך למיצוי הליכים).

מהו מיצוי הליכים? פניה מוקדמת כהלכה לרשות כנגד אותה החלטה המבוססת על כל הנסיבות הרלוונטיות, לצערי מסיבות מובנות קצרה היריעה לציין בדיוק מה נדרש לעשות, הכל תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה – אולם באופן כוללני נאמר כי צריכה להיות פניה מסודרת כהלכה לפני שרצים ומטריחים את בית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה לקבלת סעד, מה גם שעל פי דין סביר שבית המשפט לעניינים מינהלים ידחה ו/או ימחק את העתירה.

ג. ואגרה מה יהא עליה? בל נשכח כי האגרה הנדרשת לצורך הגשת עתירה מנהלית אינה פרוטות (בעניינם של עובדים ו/או אזרחים זרים נדרש להגיש בקשה לפטור מאגרה, זו תלויה בנסיבות הכלכליות של העותר).

ד. חשוב לזכור – בית המשפט לעניינים מנהליים אינו בית משפט שלום, ההבחנה לציון זה הינה מהותית, למרות שהשופטים ישתדלו לנהוג בנועם בעותר (תלוי ביומו של השופט, אופיו ובמה שלפניו) ברם אל תטעה! בית המשפט לענייניים מנהליים נוטה לדון בעניינים מהותיים, לגופא ולא מעוניין להתעסק בזוטות.

בסדר, אבל מה הכוונה משקפי בג"צ?
טוב העניין די פשוט. אין הליך של עדויות בעל-פה וחקירות נגדיות.
ראשית: בית המשפט לעניינים מנהליים אינו נוהג לשמוע עדים אלא במקרים חריגים. אמנם לכותב שורות אלו ניסיון רב בדיוניים מעין אלו ולא תמיד הכלל לעיל של אי שמיעת עדים והסתמכות על הגשת התצהירים תופס הלכה למעשה בכל אולמות בתי המשפט ובפני כל השופטים, אולם הנאמר הינו אמירה עקרונית וכמו כל דבר בחיים תלוי בפני מי אתה עומד קרי איזה שופט, מה חשיבותו של העניין הדורש בדיקה לדעתו של אותו שופט מכהן וכיוצא באלו.

שיהוי
שנית: עילת השיהוי, היינו התמהמהות בעל הדין מלהפנות עם עניינו לבית המשפט המוסמך, בדרך כלל תוך 45 יום ממועד מתן ההחלטה עליה מעוניין העותר לעתור (אגב בעניינים מסויימים שיהוי יחשב ככזה גם בתוך מועד ה – 45 יום).

משפט אחרון בעניין, שיהוי מתחלק לשניים, שיהוי סובייקטיבי ושיהוי אובייקטיבי.
(לעניין עילה השיהוי והחריגה עליה, ראה עע"מ 4897/06 בוקובזה נגד עריית י-ם, 714/06 בג"צ זיו נ` ראש אגף תקשוב בצה"ל).

ניקיון כפיים: החובה על המבקש סעד מבית המשפט לעניינים מנהליים להיות נקי כפיים, בין היתר חובת גילוי כל ההליכים שנקט, פירוט מלא של כל הנסיבות המהותיות וכיוצא בזה.

זכות עמידה: זכות עמידה הינו תנאי סף הנדרש מאדם על מנת להגיש תביעה משפטית, על פיו התובע נדרש להיות מי שנפגע מהעוולה כנגדו הוא מגיש את התביעה. הדרישה לזכות עמידה נועדה, להשקפת תומכיו, למנוע הצפה של בית המשפט בתביעות אשר נועדו לשם בקשת הצדק ולא כדי לתקן עוולה פרטנית.

זכות העמידה נוגעת לכל תחומי המשפט האזרחי, ויש הטוענים גם למשפט הפלילי אולם נמצאת בדיון ציבורי במיוחד בהקשר לתביעות נגד השלטון מכיוון שבמקרים רבים אין להפרות חוק של השלטון נפגעים ספציפיים מעבר לניהול גרוע או שימוש פסול בכספי משלם המיסים.

היקפה של זכות העמידה נמצאת במחלוקת קשה בין תומכים למתנגדים, כאשר לרוב, הימין הפוליטי תומך בהגבהת מחסום זכות העמידה, כדי לצמצם את כח השופטים, בעוד השמאל הפוליטי נוהג לתמוך בצמצום או ביטול זכות העמידה.

כמובן שישנם עוד פרמטרים כגון סעד חילופי וכיוצא באלו ברם אין מאמר זה נועד לידע בסיסי ועיקרו לפרוש קמעא את הנושא.

 |  ראשי |  אודות המשרד  |  מאמרים ופסקי דין  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
עורך דין הוצאה לפועל, הסדרת אזרחות ישראלית-משרד עורכי דין- www.angel-law.co.il © כל הזכויות שמורות
דוד אנגל, משרד עורכי דין כתובתינו: רחוב מנחם בגין 11 רמת גן 52681 מגדל תדהר רוגובין קומה 16 טלפון: 03-7513874 פקס: 03-6131616 נייד: 054-2433090
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל