יש לחשוף זהות גולשים המנצלים את האינטרנט לביצוע עוולות
המחוזי בפסיקה תקדימית - הורה לגוגל ישראל להעביר לברוקר עידו סמואל מידע על בעלי כתובת ב-gmail, שלטענתו הפרו את זכויות היוצרים שלו והקימו אתר מתחרה.
זו הפעם הראשונה שביהמ"ש מסיר אנונימיות של גולש שלא בעניין לשון הרע. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לגוגל ישראל להמציא לידי הברוקר עידו סמואל, הבעלים והמנכ"ל של חברת ברוקרטוב, מידע על בעלי כתובת דוא"ל ב-gmail, שלטענתו הפרו את זכויות היוצרים שלו והקימו אתר מתחרה.

עיתון גלובס, 8.1.09, מאת נועם שרביט ויצחק דנון

     חזרה ל->

זו הפעם הראשונה שבית המשפט מסיר אנונימיות של גולש שלא בעניין לשון הרע. השופטת ד"ר דרורה פלפל פסקה כי גם ביצוע עוולה אזרחית שאין לה קונוטציה פלילית, כמו למשל פגיעה כספית/קניינית, מצדיק לחשוף את פרטי הגולש (ולפחות את כתובת ה-IP שלו).

ברוקרטוב (brokertov.net) פועלת בשוק ההון ומתפעלת מכללה ללימודי התחום. באמצעות עו"ד אביב אילון טען סמואל, כי אלמונים רכשו את המתחם brokertov.com "למטרות הונאה, מירמה ובלבול של משתמשי אינטרנט", שלא יבחינו כי מדובר באתר שונה בעל סיומת שונה. בין היתר, ביקשו את פרטיו של עופר לבני, המצויין באתר כמנכ"ל. גוגל, שיוצגה על-ידי משרד גולדפרב, התנגדה למסירת הפרטים.

עד היום דנה הפסיקה המחוזית רק בחשיפת זהות גולש שפירסם לשון הרע. לפי הגישה המחמירה (השופטת אגמון-גונן), האנונימיות תוסר רק אם דברי הדיבה נכנסים לגדר עבירה פלילית של לשון הרע. לפי הגישה המקלה (השופטת פלפל), האנונימיות תוסר כשהשימוש לרעה באנונימיות ברשת מהווה לכאורה עוולה בנזיקין, אף אם אין חשש לעבירה פלילית. לפי גישת הביניים (השופט עמית), האנונימיות תוסר כשיש עילת תביעה נגד הגולש, וקיים "דבר מה נוסף" (אחד מבין כמה אפשריים שנמנו) המצדיק את חשיפת זהותו.

זירת איגרוף
השופטת פלפל דחתה את טענת גוגל כי מסירת הפרטים תפגע בפרטיות בעלי האתר המתחרה. "מסך האנונימיות הקיים באינטרנט אינו מיועד כדי לעזור למבצעי עבירות פליליות להימלט מחשיפתם לאור השמש, כמו גם לא למעוולים למיניהם. ספק רב הוא אם גילוי כתובת אינטרנט הוא מסוג העניינים הפרטיים עליהם בא חוק הגנת הפרטיות להגן".

היא שבה על פסיקתה בעניין לשון הרע, לפיה "ברגע שהבמה האלקטרונית הופכת לזירת איגרוף בבוץ, צריך המתפלש בבוץ להבין שאם זרק בוץ על מאן דהוא, ובכך לכאורה יש עילת תביעה בנזיקין או בקניין רוחני - זכאי אותו נפגע לדעת מיהו זורק הבוץ ולהחליט מה לעשות במידע זה".

גם כאן ביססה את התיזה על תזכיר הצעת חוק מסחר אלקטרוני, לפיו בית משפט רשאי לחשוף פרטי גולש אם יש "חשש של ממש" לביצוע עוולה או הפרת זכויות קניין רוחני. לדבריה, הצעת החוק מציגה מדיניות עתידה של המחוקק, שמשתלבת ביסודות שיטת המשפט.

"אין כל מניעה שבתי המשפט יחשפו כתובת אינטרנט של גולש שפוגע בחסות האינטרנט בזכויות קניין רוחני של אחר, מתוך רצון להתחרות בו. השיח החופשי לא אמור לאפשר ולאשר עבירות פליליות, כמו גם עוולות אזרחיות. האנונימיות לא נועדה ליצור חיסיון מעבירות ומעוולות, היא נועדה להעלות רעיונות ודעות ולנסות בצורה כזו (רצוי מתורבתת) להשפיע על הלך הרוח הציבורי".
לאור היות הנושא חדש ובעל חשיבות משפטית, גוגל לא חויבה בהוצאות. (ה"פ 250/08).

 |  ראשי |  אודות המשרד  |  מאמרים ופסקי דין  |  קישורים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
עורך דין הוצאה לפועל, הסדרת אזרחות ישראלית-משרד עורכי דין- www.angel-law.co.il © כל הזכויות שמורות
דוד אנגל, משרד עורכי דין כתובתינו: רחוב מנחם בגין 11 רמת גן 52681 מגדל תדהר רוגובין קומה 16 טלפון: 03-7513874 פקס: 03-6131616 נייד: 054-2433090
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל